תחפושת מבריקה

רשומות עם התג ‘מחשבות

הון סימבולי שנופל באמצע היער

פורסם על ידי: גל חן בתאריך: 16 בפברואר 2012

אני מכורה לרשתות חברתיות. אני מכורה לעוד הרבה דברים. אני מכורה לניקוטין, לקפאין, לטטרזין, לכלמיני דברים אחרים שנגמרים ב"ין". באופן כללי, אני בחורה נרקוטית – אבל לרשתות חברתיות אני מכורה יותר מכל. לפני שהיה לי אייפון, זה עוד היה איכשהו סביר. נאלצתי לצמצם את שעות הגלישה שלי לשעות בהן אני בקרבת מחשב. כשהייתי רחוקה ממנו, [...]

דור הנרות

פורסם על ידי: גל חן בתאריך: 12 בנובמבר 2011

כשיצחק רבין נרצח הייתי בת שמונה ו-360 יום. זה כמעט תשע, אבל כשאתה ילד כל יום הוא חשוב. היינו בדיוק בין דירות, שזה הבין עבודות של המחפשים את עצמם נדל"נית, וגרנו אצל סבא וסבתא שלי. כשרבין נרצח ישנתי. בבוקר אמא העירה אותי בחיוך עצוב. ירדתי למטה, וכולם היו דבוקים למרקע. רבין נרצח. אין יותר תקווה. [...]

תבנית נוף מולדתה

פורסם על ידי: גל חן בתאריך: 21 באפריל 2011

ניסיון, אין מה לעשות, רוכשים דרך הרגליים, אבל המגפיים האלו לא הולכים לשום מקום, לעזאזל. בניסיוני לא להסתיר את העבר אני נוצקת על ידי בחורים לתוך תבנית חדשה. תבנית של בחורה מעופפת, חסרת אחיזה במציאות, שרק מחפשת ריגושים זולים ומהירים. כל ניסיון שלי להציג דמות אחרת נידון לכישלון.

ביוגרפיה בימי כולרעה

פורסם על ידי: גל חן בתאריך: 6 במרץ 2011

לאחרונה מרבית הקריאה שלי מורכבת מביוגרפיות. ביוגרפיות של אמנים, סופרים והוגים שאני מעריכה ואוהבת, ביוגרפיות של אנשים מעניינים שידעתי עליהם רק מעטה, ביוגרפיות של אנשים עליהם מעולם לא שמעתי. אני מניחה שנוח לי להישאר בעולם הביוגרפיות, אולי כי אני-עצמי לא כתבתי פרוזה מזה זמן רב כל כך, אולי כי חיי שלי מעיקים עלי – ונעים [...]

אקזיסטנציאליזם וצ'אק נוריס

פורסם על ידי: גל חן בתאריך: 15 בינואר 2011

האם בעולם כמו שלנו עוד נותר קסם, או שכלוב הברזל של המאה ה-19 הפך לכלוב של סיבים אופטיים, בו אנו כלואים לא מתוך כפייה, אלא מתוך הסכמה צינית ואדישה?

לא ישנתי הרבה הסופ"ש [פוסט מאת חברה יקרה]

פורסם על ידי: גל חן בתאריך: 4 בדצמבר 2010

לא ישנתי הרבה הסופ"ש. את הבית עזבנו באחת בלילה, אחרי שאחותי הקטנה ראתה בפייסבוק את התמונה הבוערת שהאיש שלי צילם מהמרפסת, ודרשה שנבוא להורים. "אני מוציאה לך מצעים" היא כתבה לי בצ'ט. שעה לפני זה עוד הייתי בעבודה. עבדתי עם קטיה, והחלטנו לעלות לגג. זה אסור בתכלית האיסור. מדובר על אזור בבניה ואנחנו עלולים ליפול, [...]

תלוליות זעירות של עצב

פורסם על ידי: גל חן בתאריך: 1 בדצמבר 2010

לפעמים דווקא כשהכל בסדר הדברים הקטנים הם אלו שיכולים להעציב אותי יותר מכל. רגעים קטנים של אמת שצונחים, כאילו משומקום. מבט חולף, אדם זר ברכבת, רגעים שגורמים לחיים להרגיש כמו הידוס זהיר בינות לתלוליות קטנות של עצב. היום הנעתי את עצמי, לאחר ימים של עצלות, לבנקומט שליד דינגוף סנטר, להפקיד צ'ק. לשם הגילוי הנאות, הסנטר [...]


בואו נקרא לזה בלוג אקלקטי ונראה לאן נמשיך משם.

הצטרפו אל 63 שכבר עוקבים אחריו

קטגוריות

מדיות נוספות

הטוויטר שליהפייסבוק שלי
Follow

Get every new post delivered to your Inbox.

הצטרפו אל 63 שכבר עוקבים אחריו